‏הצגת רשומות עם תוויות in my bag. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות in my bag. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 1 בספטמבר 2010

שביזות ה 2 בספטמבר

בחיים התחלה של בית ספר לא הייתה יכולה להיות משוגעת והזויה יותר!היו המון צרות עם העירייה,שרצו(ופיטרו)את המנהל שלנו(שבאמת אין כמוהו)מכל מיני סיבות שטויות ומאוד אישיות.אני לא אלאה אתכם בפרטים,אבל אם מישהו שמע על תיכון שמעון בן צבי(שב"צ)ועל זה שהמנהל לא מוכן לפתוח כיתות תנופה ורוצה לדעת קצת פרטים-מוזמן לפנות אליי ואני אדאג לעדכן אותו כמו שצריך.

אז כיתה י"א לא התחילה ב 1 בספטמבר,בגלל כל הצרות עם העירייה,אלא ב 2 בספטמבר.היום הראשון ללימודים וכבר למדתי 9 שעות..8 בבוקר עד רבע ל4 עם שתי שעות חלון.אני לא יודעת איך אני אשרוד כך שנה שלמה,אני לפחות יכולה להתנחם בכמה דברים שיוכלו לי להעביר את השנה קצת יותר בקלות:

פנקסי עוגיות,די מאוס אבל מתוק בטירוף(אני דיי מנהלת את החיים של דרך פנקסים,אז זה מעולה לי)


חכו..יש חידוש!והפעם בגזרת השוקולד:עכבר מעוצב בצורה של חפיסת שוקולדוגם מחשבון שיעזור להעביר את שיעורי המתמטיקה האין סופיים:עוד משהו קטן ומעודד-קלמר מקסים בצורת מעטפה של TFS,הם ממש חזקים בקטע הזה של להוציא דברים מהקשרם וזה ממש מוצא חן בעינייכמובן שאי אפשר להסתדר בלי שרשרת חידודיםאו סנדוויץ של חמאת בוטנים וריבה.אפ אפ אפ-טעות! תעברו לתמונה הבאה ותבינו למה אני כל כך אוהבת את הדבר הזה :)זה ארנק!כמה גאוני!!ונראה ממש אמיתי לא?בתור חולת שופינג מוכרזת,ניתן לראות בבירור ששופינג לאו דווקא בא אצלי לידי ביטוי בבגדים.סוג הקניות השני האהוב עליי זה קניות לפני בית ספר,כל הציוד המשרדי,העטים החדשים,המחברות הנקיות והספרים העטופים משום מה עושה לי רק טובועוד כמה דברים מגניבים שצריך בתיק,למקרה ו..:
עם כיוון השעון מצד שמאל למעלה-
#מחזק ומזרז צמיחת ציפורניים של סאלי הנסן.אני ממש בקטע של לא לכסוס כרגע,ואני חייבת להגיד שאני בנתיים עומדת במילה שלי.התחלתי עם מרה(מהמילה מר)-לק עם טעם מר שכאשר באים לכסוס אפילו הריח מגעיל אותך,מאז שהציפורניים התחזקו בעקבות הלק של סאלי אני כבר לא משתמשת במרה,ממולץ בחום,תוצאות נראות לעין מהר מאוד.(וזה גם נותן להן ברק יפה)
#בושם מיניאטורי של 212,הגברים כמובן-כי להריח טוב זה אף פעם לא מזיק.
#צמיד שאני הכנתי מתליון ישן כמה חרוזים ושרוך זמש,שבמקרה מתאים גם בתור שרשרת.
#גומיות מגניבות לשיער מסיליקון שחוזרות לצורתן המקורית,לשיער שלי זה מעולה כי הן לא מאסיביות ומתוחות מידי.
#צמיד נוסף שהכנתי,יותר נכון היה לי,אני עשיתי לו מן הארכה עם שרשרת חוליות.
#מראה קטנה של הלו קיטי,תמיד טוב,שיהיה למקרה חירום.

די בסיסי לא?אז עבר עלינו היום הראשון(או השני אם תרצו לקרוא לו ככה) והמוח שלי פשוט מפוצץ.כל כך הרבה שעות,כל כך הרבה מורים,כל כך הרבה עייפות שיעמום וחוסר עניין משווע.כרגע המוח שלי מצליח לחשוב רק על הדברים האלה:ולנושא אחר אבל גם קשור-כפי שאתם יודעים יום הולדתה של אימי חל יום לפני תחילת הלימודים(31.8.10) השנה אני ואחי הלכנו לקנות לה זר פרחים,שהפלטת גוונים שלו נורא קסמה לי.המון פרחים בצורות גדלים ומרקמים שונים,רק עשו אותו יפה יותר.הייתי חייבת קלוז אף על הפרחים האלה,שלעלי הכותרת שלהם יש ממש הרגשה של קטיפה:
הזר:וכמובן-מתנת יומולדת:זוג עגילים מכסף (הם מאוד ארוכים וגדולים)בדיוק כמו שאמא שלי אוהבת אותם-ארוכים,בולטים,דרמטיים ומרשימים.
אז מקווה שנהנתם עד כה,הרבה זמן לא כתבתי פוסט שהוא ממש "שלי" עם תמונות שאני צילמתי וזה חסר לי מאוד.אני מקווה שאוכל להצליח לשלב כמו שצריך את הצופים עם הלימודים והבלוג,מה שגם יש לי המון רעיונות לפוסטים שיושבים בתיקיות מסודרות ורק מתחננים שיעלו אותם(לחלק אפילו כבר "פג תוקף"האקטואליות)
שתיהיה שנה טובה ופורחת,מלאה באהבה בריאות ושלווה,וכמובן-לתלמידים שביננו-שנת לימודים פורייה!
נתראה בקרוב...:)

יום ראשון, 2 באוגוסט 2009

פוקהונטס,מאחורייך



כבר הרבה זמן שאני חולמת על נעליי "פוקהונטס",כפי שאני מכנה אותן.
ביום שבת שעברה הלכנו כל המשפחה למרכז מרום נווה לאכול קינוח(לפניי האוכל) ולשבת ליד המתקנים בזמן שאחי הקטן משחק.
בדרך למתקנים אני ואמא שלי נעצרנו ליד חלון ראווה של חנות בשם "קולקטיק".
אף פעם לא נכנסנו לחנות,אמא שלי דיי נרתעה ממנה כאשר ראתה מגף באלף שקל בחלון ראווה שלה אבל אף פעם לא בדקנו את הסחורה כמו שצריך.

ישר אני ואמא שלי ננעלנו על זוג סנדלים,עם פרנזים בצבע אפור.
אמא שלי ראתה כמה שהתלהבתי מהן,אבל לא אמרה מילה,היא רק שאלה, "את באמת תלכי איתן?" במין טון של הרמת גבה.
כמובן שעניתי בחיוב.לא ביקשתי ממנה שנבוא בהמשך השבוע לקנות אותן כי הן נראו לי נורא יקרות ולא רציתי לגרום להוצאה שכזו לאמא שלי



יום לאחר מכן הגיע אליי בספיישל דליברי קופסא כסופה של "אמריקן איגל". איך שראיתי את הקופסא ידעתי שאלה הן,אולי לא בצבע אפור,אבל יפות מתמיד. כמובן שמיד שאלתי את אימי כמה הן עלו והיא השיבה במבט מחוייך "עלו,עלו" שאלתי אותה,כמה? 200? 300? "לא.150 ש"ח" היא השיבה בפרצוף מחוייך ומרוצה

ואז בכלל הייתי בעננים.אני ואמא שלי אותה מידת נעליים,אז שתינו יכולות להינות מהן.היא גם אמרה לי שגם אם הן היו עולות 600 ש"ח היא הייתה קונה,מפני ששתינו יכולות להשתמש בהן.



את היפהייפיות האלו שילבתי עם גופייה שכבר הופיעה בפוסט הזה,מכנס קצר בהיר שקניתי לפניי שנתיים מאמסטרדם של ריפליי,ותיק קטן ונשכח עם דוגמת דגל ארצות הברית עליו שמצאתי בזמן שסידרתי את המדפים העליונים בארון.הייתי נוהגת ללכת עם התיק הזה המון כשהייתי בכיתה ד'-ה' והוא פרקטי בצורה מושלמת-הוא גדול מספיק בשביל להכיל פלאפון,מפתחות,מסטיקים,ארנק,משקפיי שמש וגומיות ספייר,וגם קטן מספיק ולא מסרבל.



דבר נוסף שתמיד רציתי לנסות זה לקלוע צמה בחלק הקדמי של ראשי. בגלל שיש לי שיער חלק זה היה ממש קשה כי הצמה לא הצליחה לתפוס, אז ניסיתי משהו קצת שונה-מין קשת כזו לשיער בדוגמת צמה,שעשיתי בצד אחד ומשכתי לצד השני.

כדיי לשדרג את הצמה קצר, הוספתי צמה נוספת לצד השני שלא יתקבל מראה ריק ופשוט מידי






הודעה קטנה: מהתאריך ה 5.8 עד ל 9.8 אני לא יהיה פה,יש לי קורס מסכם של ההדרכה בצופים.

מחכה לתגובות שלכם,שיהיה שבוע נהדר :)