תמיד בפסח קיימת הבעיה למציאת קינוח טעים שאינו מכיל בתוכו חומרים שאינם כשרים לחג.ובכן,בשל השדרוג למאה ה 21 האדם היהודי הקטן הצליח למצוא לא מעט פתרונות,אחת מהן היא כמובן עוגיית המקרון. עוד לפני הגמר של התכנית "מאסטר שף" התוודעתי לעוגייה הקטנה והמופלאה,ואחרי צפייה בתכנית הרצון לטעום אותה הלך וגבר.והנה הגענו לחג הפסח-ההזדמנות המושלמת לאכול מהעוגייה הקטנה והמופלאה,עם נדנוד בלתי פוסק מצידי כלפי אמא שאני רוצה להכין את הפלא הקטן במו ידיי.התשובה כמובן הייתה שלילית,גם בשל כמות הכלים וגם בשל המתכון שנחשב למורכב מאוד יחסית. כמובן שהתבאסתי...כל כך רציתי לטעום מהעוגיות האלה! הרגשתי כמו ילד קטן שלקחו ממנו את הסוכריה.ובכן,הסוכריה שבה אליה בדמות עוגיות מקרון מ'רולדין'-פיסטוק,שוקולד,וקוקוס.ביס,טעימה,טעם מתפרץ,נימוח בפה,הופס-נעלמה העוגייה! במזל הספקתי לצלם את העוגיות שנייה לפני שאח שלי טחן את כל מקרוני השוקולד.יאמ יאמ יאמ.מסתבר שהן כן מדהימות כמו שמספרים,נימוחות בפה וטעימות להפליא. אני הסתפקתי בלהכין עוגיות שקדים מצופות בתערובת של סוכר וביצה-הרבה אבל הרבה יותר פשוטות להכנה מאשר המקרון כמובן.מישהו רוצה את המתכון?
העוגיות שלי:
אני ממש מצטערת על העדכון הדל ועל האיכות הגרועה של התמונות,המצלמה נהרסה לי(שוווובבבב!!!!) ואני מצלמת דרך הפלאפון.הפוסט היה אמור להתפרסם בערב החג,אבל משום מה הפלאפון לא רצה להעלות תמונות למחשב.סליחה סליחה סליחה!
מקווה שלא יקרה עוד פעם...ובנימה אופטימית זו חג שמח וכשר לכולם :)
ניצן
