המשפט הזה ממש תפס אותי לאחרונה.או שניסיתי להתאים את הפוסט למשפט,או שסתם רציתי לפרסם אותו כאן,אבל בלי שום קשר זה דיי מתקשר לי.
אז קניתי נעליים חדשות,יותר נכון סנדל-שחור עם ניטים עגולים,ונכון שניטים זה הכי 2008 אבל זה לא בדיוק ניטים...והוא שונה והוא מיוחד אז לא אכפת לי:)
(אפרופו 2008,ברגעים אלו ממש מתנוססות בגאווה חיקוי של סנדליי הבלמיין עם הניטים והקריסטלים ברנואר.לא קצת מביך?)
אז איך המשפט מתקשר? טוב עם הסנדל הזה כף הרגל לא כואבת,הרצועה שמחזיקה את הקרסול לא לוחצת ובכללי נוח לרקוד איתו 5 שעות רצוף בלי ליפול מהרגליים
זה הסנדל,הוא בא גם בכחול חום וחרדל.והוא הרבה יותר יפה על הרגל!
ועוד כמה דגמים חמודים שמצאו חן בעיניי:
^ דגם חביב ביותר,בא גם בלבן ובשחור.סטיב,אפשר בבקשה את הטורקיז והקוראל? :)
^סנדל קלוע מעור ושרשראות,עקב קטן.נראה נהדר לסידורי בוקר
גם אני מאלה שלא הבינו את הפואנטה של בן הכלאיים של המגף-סנדל,אבל אי אפשר שלא להגיד-יש להן קטע
ואחרונות חביבות בגזרת הסנדלים-סנדל עם חיתוכים ורצועות מגניב ביותר,הייתי מאמצת בשמחה את כל חמשת הגוונים.
^אוקספורד מהממות שהייתי חייבת להעלות
ותיק צד מקסים שבא באפור ובורוד פוקסיה,כי אם כבר משוטטים באתר של סטיב מאדן אז למה לא לקפוץ גם למחלקת התיקים?אז זהו להיום,מקווה שנהנתן :)
ועוד פחות מחודש הבלוג חוגג שנה (!!!!),אין לכן מושג מה הכנתי לכן! הגרלה שווה וים של הפתעות,מוזמנות להתעדכן עם האימייל שלי,וגם לשלוח תמונות שהעלו בכן השראה לפרוייקט DIY שאעלה בבלוג
שיהיה יום טוב וחופשה נעימה :)
