‏הצגת רשומות עם תוויות American Eagle. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות American Eagle. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 8 בפברואר 2012

הנשר נחת

אני בטוחה שרק מהכותרת כבר ניתן לדעת על מה אני מתכוונת לכתוב היום-ואיך אם לא על פתיחת החנויות החדשות של 'אמריקן איגל' בישראל?
סיפור האהבה שלי עם הרשת התחיל אי שם בתחילת יוני 2011. רק כשהגעתי לארה"ב,מודעת לעובדה שעומדים לפני עוד חודשיים וחצי של שופינג אופציונלי,נכנסתי לחנות של הנשר האמריקאי.בהתחלה לא הכרתי את המותג,ההיכרות שלי עם המותגים האמריקאיים הקלאסיים הייתה בעיקר עם אברקרומבי&פיץ' והוליסטר.
נכנסתי לחנות מוכת תדהמה,המחירים זולים ונוחים והסגנון של הבגדים ב ד י ו ק הטעם שלי! איזה כיף.החלטתי לנסות את הג'ינסים שלהם,ותקשיבו לי רבותיי,אלה הג'ינסים המוצלחים ביותר שמדדתי אי פעם בחיי.ותאמינו לי שמדדתי הרבה. הם מבד טוב ועבה,לא מצועצעים מידי,לא נמוך מידי,לא גבוה מידי,לא צר מידי ויושב באופן מושלם על הגוף.כן,כן,מושלם.לא צוחקת!

הלכו ועברו להם החודשיים וחצי וחזרתי לישראל,קצת לפני הפתיחה של החנות FOREVER 21. שיר,שהייתה בערך החצי השני שלי במהלך כל הנסיעה המופלאה בארה"ב וההדרכה במחנה,כתבה לי בשמחה "איזה כיף שפוראבר 21 הגיעו לארץ,עכשיו נוכל לעשות שופינג כמו שעשינו בקיץ!" בטעם מר-מתוק בפי הגבתי לה "פוראבר 21 זה טוב ויפה,אבל רק כשאמריקן איגל יגיעו לארץ אני אהיה בנאדם מאושר". והנה הגיע לו היום זה-היום לו ייחלתי כל כך.רק בשביל שאני אוכל לקנות את הג'ינסים המושלמים שלהם.ועוד כמה דברים על הדרך ;)

אז לפני שנפתחה החנות החלטתי לשוטט קצת באתר של החברה (שכבר הספיקו להעלות אופציה להפיכת הדולרים לNIS,לנוחיות הישראלים). במהלך שיטוטי נתקלתי ביצור המופלא הזה:



הוא מהמם,תודו.
(אני לא יודעת למה אבל משום מה תמיד כשאני כותבת אחרי התמונה הראשונה בבלוג זה עושה לי קו מתחת,עמכם הסליחה)

בקיצור-אמרתי לאמא שאני חייבת אותו.חייבת חייבת חייבת-אין סיכוי שיביאו אותו לארץ,הוא יפה מידי! שמחה ומאושרת אמא אישרה לי להזמין אותו,ועל הדרך-אם כבר אז כבר- עוד פריט או שניים שמוצאים חן בעיניי.אז קניתי שני זוגות עגילים(הצמודים בתמונה הראשונה והכסופים בתמונה השנייה). וואללה,שהם שיחקו אותה.המשלוח הגיע תוך פחות משבוע,עם שליח עד אליי הביתה-איזה פינוק!
אז המעיל רוח הסתמן כגדול,כי לקחתי מידה אחת יותר.אבל לא נורא,אני אוהבת אותו גם ככה.אמא הציעה שנלך לסניף של אמריקן איגל בארץ לראות אם הם הביאו אותו כדי שנוכל להחליף מידה.נסענו לסניף קריית אונו,שלא היה כלללל כך מפוצץ(התור למדידות ולקופות לא היה רציני בכלל) ולבסוף התברר שאת הדגם הזה לא יביאו לארץ.שואלים למה?נו אמרתי לכם.הוא יפה מידי! המנהל אמר שיביאו את הגרסה החלקה שלו,הכי פשוט שיש-בצבע כחול חלק.כמה בנאלי העם הישראלי... קצת מאוכזבת אמא החליטה לפנק עוד טיפה,אז חזרתי לי עם שני ג'ינסים מושלמים (כמו שרק אמריקן איגל יודעים לעשות)-האושר מציף אותי!כמה חיכיתי לג'ינסים שלהם! תוך שניה מצאתי את הגזרה שמתאימה לי,וגם במידות קלעתי בול-לא מידה יותר ולא מידה פחות.איזה כיף שהם עקביים...לשני הג'ינסים התווספו שתי חולצות טי שירט פשוטות עם הדפס מדליק,צעיף בסגול בהיר עם פרחים(היה חסר לי צעיף עם הדפס בארון) וכמובן עוד קצת אקססוריז-השרשרת שלמעלה וזוג עגילי הזהב שלמטה.
באמת שאין מרוצה ממני.לרגל פתיחתה של החנות היו 50% הנחה על חולצות הטי שירט,והאקססוריז וכ30% הנחה על שאר החנות. בסופו של דבר שילמנו רק 2/3 מהסכום הסופי,שזה הבדל משמעותי ככה שאני בכלל בעננים.
לגבי המחירים:
כן,המחירים בארץ יותר יקרים,אבל ביחס לרשתות אופנה אחרות הם קצת מתחת לבינוני.
הג'ינסים:
ג'ינס בארה"ב(בהמרה לשקלים) יעלה כ 110 ש"ח(משתנה)-בארץ-כפול ממנו (220 ש"ח)
החולצות:טי שירטס עם הדפסים יהיו יקרות בערך בשליש מהמחיר בארה"ב
אקססוריז:תלוי מאוד.ראיתי את העגילים שקניתי במחיר שיקר בשקלים בודדים בארץ (בהשוואה לאתר),אבל השרשרת הייתה יקרה בכ20 שקלים אם לא יותר.

לסיכום,אני כן חושבת שזו רשת אופנה שהולכת לבסס עצמה בצורה חזקה בישראל. הבגדים שלהם נוחים,יושבים טוב,(המידות של הבגדים תואמות את התווית-בניגוד לרשתות אחרות שהL שלהם הוא בעצם S),ויש להם טוויסט.המחירים כן נוחים ביחס לשוק,יש להם בייסיק איכותי ולא מתאמץ ואקססוריז מדליקים לאללה.

מנכ"ל פוקס בהחלט עשה החלטה נבונה לייבא את אמריקן איגל לארץ,הוא הולך לקצור את פירות עמלו מהר מאוד.

מה דעתכן על הרשת?האם אתן אוהבות את הסגנון שלה?אשמח לשמוע את דעתכן!
נתראה בקרוב,

ניצן

יום ראשון, 2 באוגוסט 2009

פוקהונטס,מאחורייך



כבר הרבה זמן שאני חולמת על נעליי "פוקהונטס",כפי שאני מכנה אותן.
ביום שבת שעברה הלכנו כל המשפחה למרכז מרום נווה לאכול קינוח(לפניי האוכל) ולשבת ליד המתקנים בזמן שאחי הקטן משחק.
בדרך למתקנים אני ואמא שלי נעצרנו ליד חלון ראווה של חנות בשם "קולקטיק".
אף פעם לא נכנסנו לחנות,אמא שלי דיי נרתעה ממנה כאשר ראתה מגף באלף שקל בחלון ראווה שלה אבל אף פעם לא בדקנו את הסחורה כמו שצריך.

ישר אני ואמא שלי ננעלנו על זוג סנדלים,עם פרנזים בצבע אפור.
אמא שלי ראתה כמה שהתלהבתי מהן,אבל לא אמרה מילה,היא רק שאלה, "את באמת תלכי איתן?" במין טון של הרמת גבה.
כמובן שעניתי בחיוב.לא ביקשתי ממנה שנבוא בהמשך השבוע לקנות אותן כי הן נראו לי נורא יקרות ולא רציתי לגרום להוצאה שכזו לאמא שלי



יום לאחר מכן הגיע אליי בספיישל דליברי קופסא כסופה של "אמריקן איגל". איך שראיתי את הקופסא ידעתי שאלה הן,אולי לא בצבע אפור,אבל יפות מתמיד. כמובן שמיד שאלתי את אימי כמה הן עלו והיא השיבה במבט מחוייך "עלו,עלו" שאלתי אותה,כמה? 200? 300? "לא.150 ש"ח" היא השיבה בפרצוף מחוייך ומרוצה

ואז בכלל הייתי בעננים.אני ואמא שלי אותה מידת נעליים,אז שתינו יכולות להינות מהן.היא גם אמרה לי שגם אם הן היו עולות 600 ש"ח היא הייתה קונה,מפני ששתינו יכולות להשתמש בהן.



את היפהייפיות האלו שילבתי עם גופייה שכבר הופיעה בפוסט הזה,מכנס קצר בהיר שקניתי לפניי שנתיים מאמסטרדם של ריפליי,ותיק קטן ונשכח עם דוגמת דגל ארצות הברית עליו שמצאתי בזמן שסידרתי את המדפים העליונים בארון.הייתי נוהגת ללכת עם התיק הזה המון כשהייתי בכיתה ד'-ה' והוא פרקטי בצורה מושלמת-הוא גדול מספיק בשביל להכיל פלאפון,מפתחות,מסטיקים,ארנק,משקפיי שמש וגומיות ספייר,וגם קטן מספיק ולא מסרבל.



דבר נוסף שתמיד רציתי לנסות זה לקלוע צמה בחלק הקדמי של ראשי. בגלל שיש לי שיער חלק זה היה ממש קשה כי הצמה לא הצליחה לתפוס, אז ניסיתי משהו קצת שונה-מין קשת כזו לשיער בדוגמת צמה,שעשיתי בצד אחד ומשכתי לצד השני.

כדיי לשדרג את הצמה קצר, הוספתי צמה נוספת לצד השני שלא יתקבל מראה ריק ופשוט מידי






הודעה קטנה: מהתאריך ה 5.8 עד ל 9.8 אני לא יהיה פה,יש לי קורס מסכם של ההדרכה בצופים.

מחכה לתגובות שלכם,שיהיה שבוע נהדר :)