‏הצגת רשומות עם תוויות ZARA. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ZARA. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 13 באוקטובר 2012

Weekend Reading


נראה כאילו הדבר היחידי שאני מפרסמת בתקופה האחרונה זה פוסטים של קריאה של סופ"ש,כי באמת הכי קל לי לעדכן בסוף השבוע,מה גם שאני נורא נהנית לכתוב את הפוסטים הללו ולחלוק איתכם כל מיני מקורות השראה

אז הפעם אשתף אתכם באובססיה קטנה שפיתחתי לקולצייה של מרקוס לאופר,בדגש על הסוודרים עם אפליקציות הפאייטים. אספתי בשבילכן מספר בלוגריות שלקחו השראה מיצירות האומנות שלו,והחליטו ליצור לעצמן סוודר 'מפוייט'.

(בתמונה למעלה הבלוגרית קיארה מהblond salad בסוודר שחשקה נפשי בו עד מאוד)

אז כבר פרסמתי את הקישור לפוסט של קארה מsprinkles in springs,שיצרה סוודר שנראה ממש כמו המקור

מיד אחריה הבלוגרית של stripes and sequins בסוודר חתול מתוק

ואיך אפשר גם בלי קצת Honestly WTF ? שיצרו גרסה משלהן עם אוזניי ארנב

גם בגזרת הסוודרים עם האפליקציות,טיילור מtaylor and demolish לקחה השראה מסוודר של Acne ויצרה את הDIY הזה

עד כאן גזרת הסוודרים,שנמשיך?

DIY חמוד וקל מאודדד למגש משולש לתכשיטים,אני אימצתי בחום

וכמובן איך אפשר לפספס את הקולקציה החדשה ששחררה זארה,והפעם-ZARA HOME!!! אני פשוט התאהבתי בכל פריט ופריט.חלק מהתמחורים נראים לי קצת יקרים מידי,אבל נראה כי איכות המוצרים גבוהה.(בכללי,זו רק אני או שזארה ממששש העלו את המחירים העונה?)

ועוד אובססיה שפיתחתי-עקב שיפוצים ורענון החדר שלי,ננעלתי ממש על ראש צבי עשוי מקרטון ממוחזר.מצאתי המון אתרים שבהם יש ב ד י ו ק את זה שחיפשתי(במחיר שפוי ושווה לכל כיס),אבל הם לא מאפשרים לשלוח לארצינו הקטנטונת...אנא,אם מישהו מכם יודע איפה אני יכולה להשיג אחד בדיוק כזה לחדר שלי,אודה לו מאוד!!

וקצת השראה שיהיה משהו קטן להתניע את השבוע:קשתות,והרבה מהן.תכנסו לראות ממה זה עשוי ;)


זהו להיום,בפוסטים הבאים:כל מה שרציתם לדעת על טיול בברלין,והחדר המשופץ שלי
יום שלישי מתגייסת...אמאלה

נתראה!

יום שבת, 11 באוגוסט 2012

FALL Please!

פיליפ לים? לא בדיוק...cos? ממש לא..הפעם אלו ZARA שהצליחו להפתיע בענק,עם קולקצית סתיו נהדרת ומדוייקת מבחינת בדים,גזרות,טקסטורות ודיטייליס שרק גורמים לי לחכות בציפייה עוד יותר גדולה לסתיו.השאלה האמיתית היא,האם זה יראה כל כך טוב גם במציאות?...










מה דעתכם? אילו מהפריטים הללו הייתם מאמצים לארונכם?

עריכה:אם למישהו יש המלצות לחנויות,מוזיאונים,שווקים,מסעדות ומלונות בברלין-אני יותר מאשמח למידע זה!

נתראה בקרוב

ניצן

יום שני, 28 בנובמבר 2011

the perfect stipes

אז הנה אני,כן כן,זו אני-בפוסט לבוש. כפי שניתן לראות הבלוג שלי לא מורכב ברובו מפוסטי לבוש מכמה סיבות מאוד פשוטות:
1.אני לא סוחבת איתי בתיק צלם מקצועי עם מצלמת ניקון שהעדשה שלה יותר גדולה מהראש שלי שיצלם אותי בכל מיני מקומות מגניבים ורקעים עוצרי נשימה כשאני לבושה ב'מילה האחרונה'(ואני לא אוהבת להעלות לבלוג דברים שלא נראים מקצועיים.שריטה אישית שלי)
1.5-זה כי אני עדיין לומדת,ואין מה לעשות-אין לי יותר מדי זמן וצריך להשקיע בלימודים ולפעמים להעלם לתקופה מהבלוג
2.אני שונאת להצטלם.מה זאת אומרת שונאת,בכל בנאדם שקיים על פני עולמנו המתכלה יש דיוה קטנה שרק מחכה לפרוץ בשנייה שהם שומעים מצלמה,אבל איך נאמר..אצלי הדיוה הזו חבויה עמוק עמוק בתוכי.וגם כי בתמונות שתכף תראו אני בתחילתה של מחלה,אז בכלל.
2.5-אני הרבה הרבה יותר אוהבת לצלם

אז בסוף כן הצטלמתי,וכן התמונות לא נראות מקצועיות/מושכות בכלל-אבל הרגשתי כי מתוך חובתי לבלוג היקר והאהוב שלי אני צריכה להעלות פעם ב פוסט לבוש. היות והיה לי את הזמן ולו את מעט הרצון(והצלמת) החלטתי לשנס את מותניי החלושעס ולהצטלם

אז התמונות מאוד פשוטות,כאן מתחת לביתי הקט-בין השסק להרדוף הנחלים. רק רציתי להשוויץ בחולצת הפסים המושלמת שלי.כן,היא מושלמת.

ולהציג בפניכם את האחיות החורגות של המוקסינים שלי.למה אחיות חורגות? כי הן פשוט נקנו באותה חנות,הן מאותה חברה,וגן בהן אני מאוהבת

*גילוי נאות-לא חשבתי שנעליים כחולות יהיו כל כך פרקטיות.אז זהו,שטעיתי.




אאאאה וגם התיק דמוי מאלברי שלי שהרצועה הספיקה להישבר לו פעמיים.לא נורא,בשביל זה יש אבא יצירתי אחד :)
ובסוף גם ג'ינג'ר השמן החליט לקפוץ לביקור(ובדיוק כמוני-לברוח מעדשת המצלמה תוך רגעים ספורים)

חולצה ומכנס-זארה.נעליים-ריפבליק.תיק-טופטן

(תודה ליעלי על התמונות)


אז זהו לבנתיים,מקווה שהשבוע התחיל לכם ברגל ימין ושכולם בריאים ושלמים. דרך אגב-מוזמנים לעשות לייק לעמוד הפייסבוק הרשמי של הבלוג ממש כאן. כל לייק יתקבל בברכה :)

נתראה בקרוב


ניצן

יום ראשון, 20 במרץ 2011

רק פעם בשנה

תמיד היו לי רגשות מעורבים לגבי חג פורים. אני נורא אוהבת להתחפש,אבל כשהייתי קטנה יותר תמיד התלוותה לאהבה הזו המבוכה הגדולה של ללכת ברחוב עם שמלה מנופחת וכתר ולשכנע את כל הולכי הרגל שאת סינדרלה.אבל סינדרלה אמיתית,לא מזוייפת.

לגבי הזמן האחרון פורים תפס בליבי מקום אחר לגמריי.המבוכה הלכה לחפש בית אחר ואת מקומה החליפו ספונטניות וביטחון עצמי פורימי שכזה.
כבר הרבה זמן שלא חגגתי את חג הפורים בצורה כזו טובה. ביום שישי ישבנו כמה חברים ופשוט עשינו כיף וצחוקים.אחד מהבנים בא עם האוטו ושם מוזיקה,ובהפתעה גמורה שתיים מהחברות שלי עלו לשידור בלילה ב103 FM(ישבנו ממש ליד הבניין שלהם,והיה להם חור בתכנית.הם ירדו למטה ושאלו מי רוצה לדבר במשך 5 דקות על פורים-כמובן שהיו הרבה מתנדבים).

בבוקר יום שבת היה את הפורימון של הצופים.התחפשתי לחנונית-ג'ינס קצר גבוה,שלייקעס,חולצה משובצת ומשקפיי גיק שיק ענקיים.במשך שעתיים שלמות הייתי צריכה להיענות לבקשותיהן המופרזות של ילדות בנות 4 ויותר,לאיך הן רוצות את הפרפר/הפרח/לב/כוכב שלהן-צבע,צורה,גודל.מה שכן היה כיף להשתעשע ולאפר כל אחת בצורה דומה אך קצת שונה מזו שהייתה לפניה.



בערב שבת יצאנו למסיבת רחוב בפלורנטין,מה שחתם את השבוע כאחד המוצלחים שיצא לי לחוות. הייתה אוירה כיפית בצורה לא נורמאלית,מלא תחפושות מקוריות(וגם קצת פחות) ובעיקר הרבה פרחות על עקבים ומיני שלא משאיר מקום לדמיון.
הכרנו אנשים,צחקנו,בילינו,רקדו ואכלנו סושי נהדר ב 15 שקלים.
ממש בתחילת הערב מישהו החליט שהוא רוצה להרוס לי את תחפושת המינימאוס שלי,ופשוט שלף את הקשת היקרה מראשי כשלא שמתי לב. התבאסתי ממש-(דברים כאלה קטנים יכולים להרוס לי ערב שלם) עד שהכרתי תייר שוודי מקסים ששאל מאיפה אני. הסתלבטתי עליו ואמרתי שאני מניו יורק,ושבאתי לביקור בארץ. הוא הביא לי את המשקפיים שלו, "שתישאר מזכרת ממני ומפורים בישראל". איזה מזל שהבאתי בתיק את המשקפיי גיק שיק שלי מהבוקר.ככה לפחות לא הרגשתי לא-פורימית בעליל.



התייר השוודי.תודה על המשקפיים

בערב של המסיבת רחוב לא רציתי להתחפש יותר מידי,כי ידעתי שיהיה לי קר-אז פשוט הלכתי על פלטת גוונים של שחור-אפור-אדום,מה שהתאים בדיוק לקשת של מיני מאוס.לא נורא,גם עם המשקפיים זה יצא בסדר.

חולצה-אברקרומבי,מעיל-נגה לולו,ג'ינס-24/7,סנדלים-סטיב מאדן,צעיף-זארה,משקפי גיק שיק-שוק בצלאל,משקפי קלפים-באדיבות התייר השוודי.

מה אתם אומרים,הייתם רוצים לחגוג את הפורים יותר מפעם בשנה?

יום ראשון, 9 במאי 2010

על יציאה מהארון ובזבוז מיליון ש"ח

לא בדיוק יציאה מהארון כמו שאתם חושבים...אבל סוג של...כבר יותר משנה שאני מסתירה את הבלוג,חוץ מ2 חברות שיודעות עליו-אף אחד לא ידע על קיומו בכלל,אז אני נרגשת ושמחה להודיע ש blossom button כבר לא שמור בסוד,אמא יודעת ואפילו אבא. אני לא יודעת כל כך למה הסתרתי את זה מהם,יכול להיות בגלל התגובה אבל אני שמחה מאוד שסוף סוף השתחררתי מזה,תחושת ההקלה הופיעה ברגע.
טוב אז אתם בוודאי תוהים לגביי החלק השני של הכותרת-בזבוז של מיליון ש"ח ?!?!?!!!

אז זה הסיפור:

אתמול אני ורוני הוזמנו ע"י חברת יח"צ לשריקת הפתיחה של אירוע "big spender" במגדל משה אביב.אז מה זה בכלל ביג ספנדר?
המטרה:לבזבז מיליון שקלים (על חוויות,לא על דברים מוחשיים כמו בגדים)
זמן:פחות מ 24 שעות
כלים:דמיון מפותח ופרוע

כל שעליכם לעשות זה להעלות קבוצה עם הרעיון שלכם(הופעה פרטית של הדג נחש,לסגור את הלונה פארק לי ולחברים שלי,להשכיר מסוק פרטי וכדומה) בפייסבוק,מי שיהיו לו הכי הרבה לייקים ושהרעיון שלו יהיה הכי מקורי יכול לזכות בחלום שלו!!!!
פרטים נוספים באתר של ביג ספנדר:



היה ממש כיף באירוע,היו בלוגריות נוספות (אדווה ולימור-אני פשוט לא הייתי בטוחה שאלה אתן! וישבתן ממש לידי...לא להאמין) ובתוכנית הבידורית-משחק טרוייה קטן בלהעריך סכומים- שאלה מטורפת אחת כמו כמה יעלה לי להשכיר 4 דוגמניות שיעשו לי מסאז'? ומחירים-4 אופציות ותשובה אחת נכונה .על כל שולחן הייתה מלופפת על האגרטל שרשרת עם הסימן $,ובסוף קיבלנו גם שובר לספא לפי בחירתנו :)
לאחר מכן אני ורוני ישבנו בספגטים(סניף לא ממולץ בכלל...אוכל תפל) והשתעשנו מעט עם המצלמה :)



(בראיון עם סיוון קליין)

עם כנרת המדהימה! המון המון תודה שהזמנת אותנו :)
אני לובשת: גופיית תחרה-זארה,חצאית וקרדיגן-נגה לולו(המון המון תודה!),סנדלים-סטיב מאדן,טבעות גל ואבן-היו של אמא,שלושת האחרות-שוק הכרמל,תיק רקום-של אמא
רוני:חצאית,גופייה-זארה,סנדלים-פול אנד בר,קרדיגן-אחותה
אף פעם לא יצא לי לעדכן יום אחריי יום,אתם מוזמנים להגיב גם על פוסטים קודמים-אני אשמח לשמוע את דעתכם וכמובן להגיב חזרה :)
עד כאן להיום, אוהבת
ניצן

יום ראשון, 28 במרץ 2010

שבדית,אמריקאית וספרדיה עלו לארץ...

נשמע כמו התחלה של בדיחה גזענית עלובה הא? אז כמו שכבר בטח הבנתם מדובר ברשתות H&M,גאפ,וזארה.

היום קפצתי עם חברתי דניאל(+החבר שלה) לקניון עזריאלי,מתוך סקרנות.
המטרה: למצוא שמלה,למסיבה.אחת שאוכל לרקוד בה בלי להרגיש מוגבלת. אין העדפות מסויימות לצבע/הדפס,רצוי בעלת שרוולים משוחררים ונינוחים,במקרה ולא נמצאה השמלה המתבקשת-חצאית שחורה/בעלת הדפס מעניין תחליף אותה.
תקציב: 250 ש"ח

השבדית


ש.ב באתר של השוודים:


הכל חוץ מהשמלה בפינה השמאלית מקולקצית הגארדן,שהושקה בישראל.

בבבאאאטוח שתיהיה פה אחת מהשמלות הללו.הרי השיקו את הקולקציה בארץ לא?
הגענו בשעה מוקדמת,10 בבוקר,לכן לא היינו צריכים בכלל לחכות בתור-ישר נכנסו בלי בעיות. הלב שלי פעם בחוזקה כאילו כל הבגדים אשר מוצעים בחנות הזו היו חינם-רק לקחת,הכל נראה כל כך נגיש,זמין...בואי תבחרי!אין אצלינו הגבלות,שמעתי קול קורא לי.
נכנסנו לחנות בפתח קיבלה את פנינו קולקציית הגארדן,שמעל כולן מנצחת השמלה הזו

אה וואלה,מגניב.חשבתי לעצמי-נמדוד אותה,רק בשביל הקטע. בעודי משוטטת בחנות,מחפשת אחר השמלה האבודה נתקלתי בשמלה נוספת מקולקציית הגארדן-האדומה עם השושנים(שבוודאי כולכם כבר מכירים).לא ידעתי שזו תיהיה השמלה האחרונה שאני הולכת לראות בחנות הזו.
המשכנו ללכת,והיה לי ברור שאת השמלה האבודה והמרשימה כבר לא אמצא...טוב נו,בטוח יש משהו אחר.יותר טוב. בטוח יש שמלה שמחכה במיוחד בשבילי.והפלא ופלא...אף שמלה לא נראתה באופק. וגם אם כן,זו הייתה שמלה שהתחפשה לחולצת טי שירט ענקית,שגם עם חגורה את תיראי כאילו את סוחבת על עצמך שק תפוחי אדמה בורוד פוקסיה.
'טוב נו...זה בטוח עוד לא הסוף! בכל זאת- H&M...' המשכנו לשוטט וללכת לאיבוד בחנות-דניאל והחבר הלכו למחלקת הגברים(שהייתה על הפנים-הכל בייסיק פשוטות) ואני לקחתי לי קצת זמן כדיי לחפש אחריי ה-שמלה שלי,זו שכאשר חברות ישאלו מאיפה היא אני אגיד בגאווה ובחצי חיוך זדוני H&M.

אוקיי,התייאשתי. אמרתי לחברתי דניאל-לא מצאתי שום שמלה,אבוד!זהו! אני את שלי עם השבדים גמרתי. "נו בואי נעשה עוד סיבוב..בטוח לא הגעת לכל החנות! איתמר(החבר) ישאר פה דקה(מחלקת הגברים) ואני אבוא איתך לסיבוב קצר"
לא היה מה לראות...שם-ג'ינסים, צד שני-הריון-משמאל-ילדים. כבר הכרתי את החנות בעל פה. דניאל:"אאאה אוי! יש את הקולקציה של סוניה ריקל! בואי נלך!" אני:'אם את מתכוונת לערימת סריגים עם האבנים בצבע ורוד פוקסיה שבפינה,אז גם שם כבר הייתי...
בהחלט דיכאון.בחיים שלי לא הרגשתי יותר מאוכזבת...הסריגים המפוספסים והמפורסמים של ריקל נעלמו כלא היו,וגם אלה שהיו, היו..איך נאמר...מפוספסים.תרתי משמע. עוד בייסיק במיטבו..goodby gap

לסיכום:אכזבה. כל שמלה שהוצגה על הבובות המבריקות הפכה לחולצות בייסיק בצבעים של אותה השמלה,חוץ מהבגדי הריון וכמה צעיפים שהיו מוצלחים.חבל שאני לא בהריון...כי בשביל צעיף אני לא אעמוד בקופה רבע שעה.
סחורה שנגמרה?לא יודעת...הגענו ישר כשהחנות נפתחה.אולי השבדים היו צריכים להביא אספקה גדולה יותר.(גם במחלקת הגברים לא נרשמה הצלחה כלל:לא נמצאו חולצות,וגם אלו שהיו היו בלויות ומשעממות.אנשים שעמדו בתור הסתכלו עלינו בפליאה שיצאנו בידיים ריקות)
האמריקאית

ש.ב באתר של האמריקאים:לא היו בדיוק,שם לא כל כך חיפשתי שמלה אבל רציתי לראות מה התחדש מאז הביקור בסניף של ירושליים בחורף(20 דקות של שופינג בקניון מלחה+מורה צעקנית לשל"ח=חולצת עם מעבר צבעים מאדום לאפור אמריקאי.אין עליי;))

מה נשתנה? גאפ..בייסיק...בואו נצא.
סיבוב קצר בחנות והבנתי שזה לא אני,זה הם. הכל פשוט מידי,חסר פאנץ'. לא שמלה ולא נעליים-אני לפה אחזור בחורף.השבדים השפיעו עליהם לרעה,הם צריכים זריקת מציאות.
אפילו שהמטרה של גאפ זה בייסיק,אני חושבת שאפשר קצת לחדש,להוסיף צבע,ולא להתמסטל מטרנד הג'ינס(כפי שניתן לראות בתמונה למעלה)
לסיכום:אמריקקים-השבדים מאחוריכם! אה, אופס.הם כבר עקפו...וג'ינס זה לא הפתרון למציאת בדים איכותיים ומרגשים! בד הפועלים והכל,100 שנה,אבל חלאס!!!
הספרדיה

הייתי בטוחה שבזארה אמצא את מבוקשי.מה כבר ביקשתי?? שמלה?! נו באמת
אבל לא.גם פה לא היה כלום.
טרנד הג'ינס נתקע לכל הרשתות עמוק בגרון,ושלא תבינו אותי לא נכון-אני מתה על ג'ינסים! אבל אפילו לא התפתתי לקנות את אחת מהחולצות,כי תביני זארה,יש לי כבר 4 מגאפ...
פה גם שיעורי בית לא היו. האתר של זארה בכלל לא עולה...כמה חבל..
לסיכום של הסיכומים: קניון עזריאלי מביא לי מזל רע.
מוזמנים להשאיר תגובות-אשמח לשמוע את דעתכם בנושא,במיוחד לאחר שכולם כל כך שיבחו את H&M

יום שלישי, 24 בנובמבר 2009

baby steps

את השינוי המיוחל של הבלוג אני סוג של דוחה,כי ברגעים אלו ממש אני נאלצת להתמודד עם קשיים טכניים עד לתיקון המצלמה,לכן השינוי לא יתחיל בפוסט המתוכן של הD.I.Y...פשוט הייתי חייבת לעדכן! לאחרונה אני מוצאת המון סיפוק והנאה בכתיבה,ואני מרגישה שאני ממש מתחילה להיות טובה בזה. אז נתחיל?:)
- - -
בתור אחות לאח הקטן ממני ב-6 שנים מחובתי היא להדריך ולייעץ לאחי בכל אשר הוא נזקק.
יעוצים אלה יכולים לבוא לידי ביטוי ליחסים בין בנים לבנות,בלימודים וגם-ניחשתם נכון-אופנה.
סיפור קצר,שתדעו איך הכל התחיל:
בימי ראשון אני מסיימת ללמוד בשלוש וחצי,ולאחי יש חוג במקום מאוד קרוב לבית הספר שלי. מידי יום ראשון אנו חוצים זה את זו בדרכינו,עד שיום אחד אחי פשוט זעזע אותי.הוא לבש חולצה ארוכה עם איזה הדפס אדום,ומכנס תכלת עם שוליים בצבע ירוק,ונעליי הקרוקס האהובות שלו בצבע כחול כהה-אבוי,האסון!
חגיגה לעין לכל משמעותה,החלטתי שאין לחזור על התאבדות אופנתית זו.
מיד כשאחי הגיע הביתה,הערתי לו,(אפשר להגיד שקצת נזפתי) והחלטתי להמציא שיטה פשוטה כדיי שהוא לא יחזור על טעיותיו ויהיה לו יותר קל להתאים צבעים.
הכנתי לו טבלה(כמו לוח הכפל) בה כל הצבעים שיכולים להיות קיימים בארון של ילד בכיתה ד'
במשבצת המקשרת בין שני צבעים רשמתי לו סימונים:X=אסור בתכלית האיסור,V=מעולה,V2(וי בריבוע)=מצויין,ואף ראוי לתשבוחות ושריקות מקהל מעריצים.
לאט לאט אחי החל לשים לב לשילובי הצבעים שלו,והחל 'להיגמל' מנעליי הקרוקס המזוויעות(ושאני אפילו לא אתחיל לדבר עליהן).לאחי יש בגדים מ ה מ מ י ם שסבא שלי מביא לו מארצות הברית,שבאים בדמות חולצות פולו של טומי הילפיגר,ג'ינסים שלו (ואפילו גרביים!),נעליי נייק דאנק של ג'ורדן ועוד מלא ממתקים אופנתיים שהוא פשוט לא אוהב ללבוש(!!!) הוא לא אוהב ג'ינסים בכלל ורק באירועים מיוחדים (כמו הבת מצווה שלי או חג) הוא מוכן ללבוש ג'ינס מלווה בפרצוף לימוני חמצמץ.
התחלתי לחשוב,מדוע ילדים צעירים חייבים ללבוש תמיד את 'חליפות' הספורט המרופטות לבית הספר? ועוד למה הן מורכבות משילובי צבעים נוראיים?
התחלתי לחפש משיח לחליפות הספורט ולאחר זמן מה של חיפושים נמצאו התמונות הבאות,שנותנות קונטרה לחליפות של החנות 'גוד בוי'ועוד רבים וטובים(?).
למרות שכרגע אני עוסקת בבעיות של המין הגברי,לא יכולתי להימנע מהאאוטפיטים עוצרי הנשימה של בנות מיננו-היפות המטופחות המולבשות והאופנתיות-הנשים.
*אני מצטערת מראש אם התמונות קטנות מידי.באפשרויות העלאת תמונות זה על הגודל המקסימאלי
ולגברברים:
כל שלושת התמונות מחברה בשם BONPOINT לפי מה שהבנתי מהאתר,זו חברה צרפתית.(ויש גם הפתעה שקשורה אליה למטה,שווה לראות!)


ונמשיך להפקות אופנה לא ממש ילדותיות שאת רוב מקורן אינני יודעת:







ואיך אפשר בלי קצת ווג?

ופפה ג'ינס שלוקחים את אופנת הילדים רמה מעל...


וכמובן,גולת הכותרת,הספרדיה הנגישה והאהובה שאליה תמיד נחזור בסופו של דבר- ZARA:
(שמתרגמים ממש יפה טרנדים)











-מכנס מנומר לבנות 10,הולך?^




-מיני בלמיין? אני רוצה עכשיו!

ועם כל השיטוטים הללו,מצאתי בלוג שלם שעוסק באופנה של ילדים!



ועל כן נשאלת השאלה מדוע ילדים לא יכולים להתלבש כך ביומיום?
ולסיום,ההפתעה הקטנה שהבטחתי לכם-תצוגת אופנה של הקטנטנים מבית BONPOINT (אני פשוט לא יודעת איך לשמור סרטונים מיוטיוב במחשב)
מי ייתן וילדיי יתלבשו כך במשך כל חייהם.אני פשוט רוצה את כל הבגדים שהיו בתצוגה!
ובקשה צנועה נוספת-שקד אחי היקר והאהוב,עבר זמנן של חליפות הטרנינג,אז אם מביאים לך ג'ינס של טומי-תנצל את ההזדמנות כי אתה תמות לאחד כזה כשתיהיה בגילי :)
יום טוב לכולם וסוף שבוע מעולה!