בשמלה אדומה (בלי צמות)

יום לפני יום הולדתה של אימי חגגה חברתי הטובה יערה יום הולדת 15

בהתחלה היא הזמינה את כל הבנות אליה הביתה,בסביבות 11 וכולן צריכות היו לבוא עם שמלות

באנו אליה כמה חברות קרובות,בלי שידעה ואמרנו לה להתארגן מהר כמו מפקדות בצבא

תוך 5 דקות היא הייתה מוכנה,שמנו לה סרט על העיניים והולכנו אותה ברחבי גבעתיים כחטופה

לבסוף הגענו ליעד-מסעדת ג'פאניקה,שם כל החברים חיקו לה

ולקאצ'-אין ברשותי שמלה בארון ולו אחת.גם חצאיות אין לי בכלל(שוק?)

בערב שחגגנו ליערה היה ערב תודות בשבט,מה שגם לזמן ההתארגנות שלי להתקצר בצורה טוטאלית אבל הבעיה האמיתית הייתה-מאיפה אני אשיג שמלה?

לרוב הבנות שלנו יש שמלה אחת בארון,וגם היא מאירוע נשכח.

שאלתי את כל חברותיי אם יש להן שמלה להשאיל לי,וכולן השיבו שלא

התקשרתי מהר לטל,אחת השמיניסטיות בשבט(אין אצלינו יחסי מעמדות שכאלה,בהפסקה כולם יושבים עם כולם ולא היה לי מביך בכלל להתקשר אליה)

מיד היא השיבה שיש לה שמלה,ואף יותר,שאבוא אליה ואבחר

השמלות של טל מהממות,אך לא כולן התאימו למבנה גוף שלי.

אחת הייתה סטרפלס אפורה,עם מין בד גולש מהחזה למותן,האחרת הייתה קולר חומה,ועוד אחת סטרפלס באדום ורוד עז,עם סוג של כיווצים וקפלים מהממים באיזור החזה.

כל שלושת השמלות לא התאימו לי,לא גזרת הסטרפלס ולא הצבע החום,ואז טל הראתה לי שמלה אחרת

בצבע אדום ורוד בהיר יותר,שמסתירה את הבטן ובאורך מושלם

לשמלה הוספתי את התיק הלבן הקטן(כי הייתה צריכה מקום לשים את המצלמה,הארנק והמפתחות) וסנדלים חדשות בצבע חום בהיר שרכשתי בסוף עונה של חנות בביאליק.

לפניכן השחזור(בגלל קוצר הזמן שהיה בערב):

לצערי צמות לא יכלתי לעשות כי השיער שלי קצר מידי...על כן הכותרת ;)

איני יודעת איך אוכל לשלב את הבלוג בסדר חיי.

אני בן אדם נורא עסוק בכללי,אני לומדת בתיכון ברמה מאוד גבוהה שדורש הרבה תשומת לב כמובן,אני מדריכה בצופים,וגם רוצה לחזור לסטודיו לציור שהייתי בו לפניי שנתיים.

אין לי מושג איך אוכל לשלב את כל אלה ובנוסף כתיבת פוסטים וימי צילומים

אני מצטערת מראש אם העדכונים יהיו בהפרשי זמן גדולים,ומקווה שבכל זאת קוראיי הנאמנים ישאירו את חותמם בתגובות :)