יום שבת, 14 בנובמבר 2009

מפגע סביבתי-פוסט על התוודות

כשזה מגיע להרס,אתם מוזמנים להרים לי טלפון.וכשזה נוגע להרס של מכשירים טכנולוגיים-אז בכלל
במשך השנה שעברה הספקתי לקבור ארבעה פלאפונים:אחד נגנב,השני נפל לאסלה,לשלישי התנפצה הזכוכית והרביעי...טוב הוא ראה אותי והחליט שזה לא הוא,זו אני. ועכשיו אני עם פלאפון מספר 5,משמע-בפעם הבאה שמכשיר זה יהרס/יגנב/יפול/יתפוצץ/יתכבס או לא יעבוד אני אהיה מנותקת מהעולם עד לגיל 18 בוא אהיה עצמאית...(אעלק)


אז לא בפלאפון עסקינו,אלא במצלמה היפה שלי
אולימפוס c-560,עם 8.0 מגה פיקסל וזום חושני של 5X שנותן תמונות ברורות גם ממרחקים
כן,היצור השמיימי הזה אשר נפל תחת חסותי בין השישי לשביעי בנובמבר רק הוכיח שאני מפגע סביבתי,ובמיוחד כשזה נוגע ליצורים אלקטרוניים.
היא פשוט לא רוצה לעבוד וזה מחרפן אותי!(לוקחת דוגמא מפלאפון מספר 4?) תכננתי פוסט ממש מושקע של DIY שאני כבר מתה לצלם ולהעלות,וללא תחלופה זמנית לא אוכל לעמוד במשימתי-לעדכן את הבלוג שנמצא בירידה בזמן האחרון.


נכון שהיא מהממת?
אני חושבת שהגיע הזמן להיות הכי פתוחה שיש,כי הרי הבלוג הוא המקום שבו אני אוכל לספר את אשר ליבי,לא?
אני,זו לא אני.סתומרת שאני כן אני,אני זו ניצן גפן,אבל אני חושבת שקיבלו ממני רושם מוטעה.
אופנה זה החיים שלי,ואני באמת נושמת אותה מגיל 0,אבל כל הפוסטים של האאוטפיטים-זה לא ממש אני. אני לא מתלבשת כמו שזה נראה,ואני חושבת שכדאי שתדעו עליי מספר דברים:


1.אין לי ולו חצאית אחת בארון.אני מתה על חצאיות,באמת,פשוט אין לאן ללכת איתן בגבעתיים!אני צופיפניקית טהורה,ולמרות חוסר התלבושת האחידה בבית הספר-כאשר מישהי(שלא בצופים,בשכבה שלנו)הגיחה עם חצאית לבית הספר-כולן שאלו מה עבר לה בראש.והאמת שגם אני,זה בית ספר של צופים,וחצאיות לא כל כך מקובלות פה(בעיקר לא חצאיות מיני).
לאחרונה הרבה התחילו להיפתח לדפוסי אופנה חדשים,אם זה חצאיות או מנומר או ניטים.
אני אוהבת חצאיות ורוצה ללבוש חצאיות,אבל תמיד מפחדת מאיך שאראה עם חצאית,אני לא מדברת על חצאיות ג'ינס,אלא על חצאיות פרחוניות בגזרה גבוהה עם גומי,לא הכי מקובל בגבעתיים...


למה אני חייבת להיקרע בין האהבה לאופנה לבין החברה?
(אני מרגישה כמו דוסה כשאני חושבת על המשפט הזה)


ואני יודעת,לשים זין ולעשות מה שבראש שלי,אבל עדיין...
נומרו דוס:
2.אין לי נעליי עקב.כבר יצא לי להתוודות על כך בפוסט הקודם,וגם על נעליי עקב אני מתה,וזה יכול כל כך לשדרג הופעה פשוטה של ג'ינס וטי שירט ולהוסיף למראה הסופיסטיכוסית,אבל מה לעשות-אני לא טיפוס של נעליי עקב...אולי כשאגדל,אבל עכשיו,נעליי ספורט הן אהובותיי
אני חושבת שאני אפילו מעט צעירה לנעליי עקב,ואולי אני נרתעת משום שאינני זקוקה לחיזוקי גובה?(1.67 נעים להכיר)
3.אני כוססת ציפורניים כפייתית.אבל מה כפייתית,כפייתית זה אומר ש'הסהר'(החלק הלבן והעגול של הציפורן) מהווה כ 75% מסך הציפורן הממוצעת אצלי.ואני מתה על לקים,מניאון דרך מט ועד שחור דרמטי,אבל אין לי על מה לשים אותם.לפחות ציפורניי הרגליים שלי ארוכות ומטופחות,אני מתנחמת בכך שיש יותר שטח למרוח לק מאשר על ציפורניי הידיים ושיותר קל להתפרע מבחינת צבעים,אבל אני תמיד אחשוק בציפורניים עגולות וארוכות,שאוכל למרוח עליהם לק מט סגוון סגול אפור,או כחול עמוק...
4.אף אחד לא יודע על הבלוג שלי.חוץ מחברה אחת טובה,אבל זו הסיבה העיקרית שאני לא אוהבת להעלות פוסטים עם אאוטפיטים שלי-אין צלמוס נגיש והחברה גרה רחוק.
אני חושבת שהפוסטים שאעלה יהיו בעיקר של DIY לזמן הקרוב,אני עדיין מחפשת את עצמי מבחינת הבלוג ואני מאלה שמעדיפים להיות מאחוריי המצלמה במקום לדפוק פוזות(שלא תבינו אותי לא נכון,אני מתה על פוסטים עם אאוטפיטים)
מעכשיו,blossom button עוברת מ ה פ ך ומתחילה משהו חדש,שהוא רק שלה.סתומרת שלי.
וואי הפוסט הזה כל כך שונה ממה שתכננתי...אבל בקטנה,לפחות פרקתי את מה שרציתי להגיד כבר הרבה זמן
^מי יתן ותישארו קוראים נאמנים גם לאחר שפיכת הלב הכל כך לא אופיינית לי^
ובשביל שיהיה אפשר להתנחם מעט:תראו את הפדיקור המדהים שלה! ררר...

10 תגובות:

marina אמר/ה...

אני ממש מחכה לראות לאיזה כיוון את לוקחת את הבלוג שלך!
ואגב אני די מזדהה איתך בכמה דברים:
א. גם לי העלימו כמות נכבדה של פלאפונים (אולי אני אפתח קבוצה כזאת בפייסבוק?)
ב. גם לי אין צלמוס נגיש.לא יודעת למה החברות ה"חמודות" שלי פשוט לא רוצות לצלם. ולי נמאס לבקש, אם היה לי צלם טוב ונגיש הייתי מעדכנת הרבה יותר מפעם בשבוע.

וחוץ מזה את כן צריכה ללכת עם העדפות שלך ולא להקשיב לחברה, אחרי הכל בנדם שנאמן לסטייל שלו נראה הכי טוב! והחברה.. יכולה לקפוץ

מורן סוטו אמר/ה...

לא כל חצאית חייבת להיות חצאית מותן שמאד טרנדית כיום וגם היא עוד אפיזודה חולפת שתתחלף בקרוב! ואולי זה יישמע מאד לא " חנונית צופים " מצדי , אבל אני בהחלט זוכרת מחנ"ק לפני מספר שנים שהסתובבתי עם חצאית חאקי ! היה נכון למלא חובתך- ובתור פאשניסטה חובתך היא להביא טרנדים לשבט נגיד :)
עזבי אותך מעקבים , נצלי את זה שאת עוד יכולה ללכת עם שטוח בלי שיגידו לך שאת נראית קטנה !

מורן. אמר/ה...

האמת שאני מבינה אותך לגמרי. גם אצלנו בבית ספר אין סיכוי שאני אתלבש כמו שהייתי רוצה. אבל אני מנצלת את שאר זמני הפנוי ללבושים יפיפיים- ארוחות משפחתיות, בילויים עם חברים ואפילו סתם יציאות לבתי קפה ומסעדות.
אמנם גם אני 1.67 אבל אני ממש לא מתכוונת לוותר על נעלי עקב! זה פשוט כיף, אני ממליצה לך לנסות בכל זאת. לא צריך לוותר על נעלי ספורט, זה לא חייב לבוא על חשבונם! :)
וגם אף אחת מהחברות שלי לא יודעת על הבלוג, ככה שלרוב אני פשוט מצלמת ב'צילום עצמי' שלפעמים עובד נהדר ולפעמים מזעזע. ככה שזה בהחלט מינוס מבאס...
בכל אופן, סליחה על החפירה ואני בעד השינוי. תעשי מה שטוב לך ואני אשמח לראות DIYים ואשאר קוראת נאמנה. :) בהצלחה!

שני אמר/ה...

ניצן,
רק רציתי לומר, שהבלוג שלך מהממם!!! את כותבת מקסים, והפוסט האחרון ממש היה מרגש !
פשוט תהיי את ואני מאמינה שכולם אחרי יומיים של "מה נראה לה שיהא לובשת" יתחילו ללכת ככה גם! ואם לא אז שליכו ל*****.
בהצלחה :)
שני

Inbar אמר/ה...

גיליתי היום תבלוג שלך והתאהבתי!
אני ממש מזדהה עם הטעם שלך :)
ראיתי באחד הפוסטים שציירת שעון זהב של קסיו- יש לי כזה D:
ואני מבינה תקטע שלך עם הצופים (אני לא בצופים , בתנועה אחרת) אבל תנצלי את זה שאין לך תלבושת אחידה עד כמה שאת יכולה.. אני מבינה את ההרגשה הלא נוחה וזה לגיטימי... אבל תראי איך את כן יכולה לשלב את זה, חוץ מזה שאת יכולה ללבוש חצאיות לפחות ליציאות! תתחילי מזה לדעתי...
בקשר לעקב > גם אני 1.67 ונועלת עקבים לפעמים. זה נחמד :-)
בת כמה את? את נשמעת מקסימה

Inbar אמר/ה...

ראיתי עכשיו, את בגילי :)

sefi אמר/ה...

אני מחכה לראות מה יקרה בבלוג שלך. סיקרנת אותי רק כשהתחלת לכתוב. אני מאוד רוצה לראות אותך גם מופיעה כאן. יש לך מצלמה, מיצאי צלם כבר! נשיקות וסופ"ש מהמם.

saray אמר/ה...

מעניין את מכירה את בת דודה שלי.. היא בצופים בגבעתיים בכיתה ו'. ממש מכורה למפעל לזה.

לגבי הלבוש שמעתי את זה גם מבנות נוספות. אומנם בביה"ס שלי כמעט כל אחד התלב מוזר (כי ככה זה ביה"ס לאומניות במרכז ת"א) אבל עדיין כשהתחלתי יותר להראות את הסגנון האמיתי שלי בלבוש זה קיבל תגובות קצת הזויות ואח"כ זה עובר ומתרגלים לזה.. בזה שאת מתלבשת כמו שאת רוצה אני מתחילה לקבל שם של זאת שמבינה אופנה בחברה שבה את נמצאת .. אז תהיי הראשונה שבאה עם חצאית פרחוית ותהפכי את זה למקובל. הרי אנחנו יודעים שזה יפה וזה רק עניין של זמן עד שכולם יבינו

אני בעד מהפך..מחכה לראות מה יהיה.

lilu אמר/ה...

אני חייבת להודות שאני ממש מבינה אותך.. גם אני לא אוהבת להיות בתמונה ומעדיפה להיות מאחורי המצלמה... גם אני מנסה למצוא פתרונות יצרתיים איך להציג אאוטפיטים מבלי שאופיע שם... אבל בכל פעם מחדש אני מבינה שככה הבלוג הופך לאישי יותר וככה גם מעניין יותר.

מעניין מה תעשי עם הבלוג - אני בהחלט מסוקרנת ומצפה לפוס הבא :)

blossombutton אמר/ה...

בנות,המון תודה על התמיכה והפרגון.
זה מסוג הדברים שאני תמיד אזכור,ובמיוחד כשאעדכן את הבלוג:)
(גם אם קצת יותר מפעם בשבוע...)