אז הנה אני,כן כן,זו אני-בפוסט לבוש. כפי שניתן לראות הבלוג שלי לא מורכב ברובו מפוסטי לבוש מכמה סיבות מאוד פשוטות:
1.אני לא סוחבת איתי בתיק צלם מקצועי עם מצלמת ניקון שהעדשה שלה יותר גדולה מהראש שלי שיצלם אותי בכל מיני מקומות מגניבים ורקעים עוצרי נשימה כשאני לבושה ב'מילה האחרונה'(ואני לא אוהבת להעלות לבלוג דברים שלא נראים מקצועיים.שריטה אישית שלי)
1.5-זה כי אני עדיין לומדת,ואין מה לעשות-אין לי יותר מדי זמן וצריך להשקיע בלימודים ולפעמים להעלם לתקופה מהבלוג
2.אני שונאת להצטלם.מה זאת אומרת שונאת,בכל בנאדם שקיים על פני עולמנו המתכלה יש דיוה קטנה שרק מחכה לפרוץ בשנייה שהם שומעים מצלמה,אבל איך נאמר..אצלי הדיוה הזו חבויה עמוק עמוק בתוכי.וגם כי בתמונות שתכף תראו אני בתחילתה של מחלה,אז בכלל.
2.5-אני הרבה הרבה יותר אוהבת לצלם
אז בסוף כן הצטלמתי,וכן התמונות לא נראות מקצועיות/מושכות בכלל-אבל הרגשתי כי מתוך חובתי לבלוג היקר והאהוב שלי אני צריכה להעלות פעם ב פוסט לבוש. היות והיה לי את הזמן ולו את מעט הרצון(והצלמת) החלטתי לשנס את מותניי החלושעס ולהצטלם
אז התמונות מאוד פשוטות,כאן מתחת לביתי הקט-בין השסק להרדוף הנחלים. רק רציתי להשוויץ בחולצת הפסים המושלמת שלי.כן,היא מושלמת.
ולהציג בפניכם את האחיות החורגות של המוקסינים שלי.למה אחיות חורגות? כי הן פשוט נקנו באותה חנות,הן מאותה חברה,וגן בהן אני מאוהבת
אאאאה וגם התיק דמוי מאלברי שלי שהרצועה הספיקה להישבר לו פעמיים.לא נורא,בשביל זה יש אבא יצירתי אחד :)
ובסוף גם ג'ינג'ר השמן החליט לקפוץ לביקור(ובדיוק כמוני-לברוח מעדשת המצלמה תוך רגעים ספורים)
חולצה ומכנס-זארה.נעליים-ריפבליק.תיק-טופטן
1.אני לא סוחבת איתי בתיק צלם מקצועי עם מצלמת ניקון שהעדשה שלה יותר גדולה מהראש שלי שיצלם אותי בכל מיני מקומות מגניבים ורקעים עוצרי נשימה כשאני לבושה ב'מילה האחרונה'(ואני לא אוהבת להעלות לבלוג דברים שלא נראים מקצועיים.שריטה אישית שלי)
1.5-זה כי אני עדיין לומדת,ואין מה לעשות-אין לי יותר מדי זמן וצריך להשקיע בלימודים ולפעמים להעלם לתקופה מהבלוג
2.אני שונאת להצטלם.מה זאת אומרת שונאת,בכל בנאדם שקיים על פני עולמנו המתכלה יש דיוה קטנה שרק מחכה לפרוץ בשנייה שהם שומעים מצלמה,אבל איך נאמר..אצלי הדיוה הזו חבויה עמוק עמוק בתוכי.וגם כי בתמונות שתכף תראו אני בתחילתה של מחלה,אז בכלל.
2.5-אני הרבה הרבה יותר אוהבת לצלם
אז בסוף כן הצטלמתי,וכן התמונות לא נראות מקצועיות/מושכות בכלל-אבל הרגשתי כי מתוך חובתי לבלוג היקר והאהוב שלי אני צריכה להעלות פעם ב פוסט לבוש. היות והיה לי את הזמן ולו את מעט הרצון(והצלמת) החלטתי לשנס את מותניי החלושעס ולהצטלם
אז התמונות מאוד פשוטות,כאן מתחת לביתי הקט-בין השסק להרדוף הנחלים. רק רציתי להשוויץ בחולצת הפסים המושלמת שלי.כן,היא מושלמת.
ולהציג בפניכם את האחיות החורגות של המוקסינים שלי.למה אחיות חורגות? כי הן פשוט נקנו באותה חנות,הן מאותה חברה,וגן בהן אני מאוהבת
*גילוי נאות-לא חשבתי שנעליים כחולות יהיו כל כך פרקטיות.אז זהו,שטעיתי.
אאאאה וגם התיק דמוי מאלברי שלי שהרצועה הספיקה להישבר לו פעמיים.לא נורא,בשביל זה יש אבא יצירתי אחד :)
ובסוף גם ג'ינג'ר השמן החליט לקפוץ לביקור(ובדיוק כמוני-לברוח מעדשת המצלמה תוך רגעים ספורים)
חולצה ומכנס-זארה.נעליים-ריפבליק.תיק-טופטן
(תודה ליעלי על התמונות)
אז זהו לבנתיים,מקווה שהשבוע התחיל לכם ברגל ימין ושכולם בריאים ושלמים. דרך אגב-מוזמנים לעשות לייק לעמוד הפייסבוק הרשמי של הבלוג ממש כאן. כל לייק יתקבל בברכה :)
נתראה בקרוב
ניצן
