קמתי בבוקר והייתי צריכה ללכת לבית הספר,לבטל מועד ב'.מפני שהשבוע היה עמוס כל כך(והתבטא בצבעים בהירים וצבעוניים של מלבושיי) החלטתי ללכת על רגוע הפעם,כי הרי אין יותר יפה מאשר ג'ינס גופייה וסניקרס,רק שאת הנעליים הסגורות החליפו הסנדלים החדשים שלי מאילת
ג'ינס-מנגו,גופייה-נייקי,עליונית-מנגו,סנדלים-מהטיילת באילת,שרשראות-מהשוק(מצולמות בתקריב בפוסט הקודם)
משעמם?אולי...אני כל כך עייפה עד שאפילו לק בציפורניים לא היה לי כח למרוח(איתכם הסליחה) לכן תאלצו להסתפק בתקריב על הסנדלים,כאשר ציפורניי חשופות
לפחות תמונה של הלק היה לי כח לצלם...המון זמן חיפשתי את הגוון הזה,אדום-כתום משעשע משהו,ולבסוף מצאתי-בחנות "אודם" (15 ש"ח)
ונעבור לנושא הבא...!
תכשיטי וינטג' תמיד יהיו באופנה,תמיד יהיו יפים(ואפילו יותר ויותר עם השנים)ותמיד יהיה כיף לקבל אותם מהסבים או מקרובי משפחה לאור העובדה שהם-בחינם.
לאחרונה אני מסתובבת עם טבעת זהב שהייתה שייכת לאימי(יש גם שרשרת תואמת,אבל אני הולכת רק עם הטבעת) למרות שאני לא טיפוס של טבעות-יש לי אצבעות כמו של אבא שלי,שמנמנות אפילו ורוב הטבעות פשוט לא עולות עליהן,אבל הטבעת הזו התאימה בצורה מושלמת.
תכשיט וינטג' נוסף הוא שעון(עם שרשרת) שהיה של סבתי. היא תמיד הייתה הולכת איתו ומצורפים לו אבן טורקיז ולב אשר רק מוסיפים ליופיו.אני חושבת שהוא מזהב,או אפילו זהב אדום כי יש לו גוון אדמדם(שלא נראה כל כך בצילום)
העניין הוא שאני מפחדת ללכת איתו,בגלל שהוא כל כך יקר או לאבד איתו שמחשבה זו מעבירה בי צמרמורת בגוף.
אבא שלי מרשה לי לקחת אותו,אבל אני חושבת שאלך איתו רק כשארגיש מוכנה לכך ובטוחה בעצמי,ולעת עתה הוא ישמר אצל אבא...
ולנושא (או יותר נכון מיני נושא)-מחר יום הולדת לי !(: למרות שיש יום שדה מטעם בית הספר בכל גבעתיים ולמרות שאני צריכה להדריך(פעם אחת בשנה כיתות ט' מדריכים קבוצות בשבט,וזה נפל על היום הולדת שלי.ביש מזל!)כיתות ד' וזה אומר שאני צריכה להכין את הפעולה ולהוציא ציוד מהמחסן ועוד מלא מלא דברים..אני מקווה שזה יהיה יום הולדת כיפי,שמח הוא יהיה-כל היום אני מבלה עם החברים הכי טובים שלי ותאמינו לי שאין יותר טוב מזה!
בסוף לא יצא קצר כמו שתכננתי(אולי בגלל שאני מתה משיעמום לבד בבית)
שיהיה יום מקסים!